Vayedaber

אַזְהָרָה לָאִשָּׁה הַמֵּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה עָלֶיהָ מְנַיִין. וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא תַֽעֲמֹ֞ד לִפְנֵי֧ בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא׃ כָּרֵת מְנַיִין. כִּ֚י כָּל אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּֽוֹעֵבוֹת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ׃ עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְאִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר תַּעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵֵמָה לְרִבְעָ֣ה אֹתָ֔הּ וְהָֽרַגְתָּ֥ אֶת הָֽאִשָּׁה֭ וְאֶת הַבְּהֵמָ֑ה מ֥וֹת יוּמָת֭וּ דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם׃ אַתְּ יְלִיף הֲרִיגָה מֵהֲרִיגָה. סְקִילָה מִסְּקִילָה. דְּמֵיהֶ֥ם בָּֽם מִדְּמֵיהֶם בָּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

את יליף הריגה מהריגה סקילה מסקילה. כלומר דמכאן למדנו דגם הרובע לבהמה דשניהם בסקילה דנאמר כאן ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרוגו וכתיב ואשה אשר תעמוד וגו' והרגת את האשה וגו' וילפינן הריגה דרובע מהריגה דאשה ואת הבהמה מה הריגה דהכא בסקילה אף הריגה דהתם בסקיל' והכא גופה מנלן דילפינן דמיהם בם מדמיהם בם דאוב וידעוני:

רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא מֵרִבִּי זְעִירָא. 36a מָה רָאָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה לֵיחָלֵק בִּזְכוּר וּבִבְהֵמָה וּבִשְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת לֹא נֶחְלְקוּ. אָמַר לֵיהּ. שֶׁבְּכָל הָעֲרָיוֹת כָּתוּב בָּהֶן שְׁאֵר בָּשָׂר וְאֵילּוּ אֵין כָּתוּב בָּהֶן שְׁאֵר בָּשָׂר. הָתִיבוּן. הֲרֵי נִידָּה אֵין כָּתוּב בָּהּ שְׁאֵר בָּשָׂר וְנֶחְלְקוּ עָלֶיהָ. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב קְרֵיבָה קְרֵיבָה. כְּמִי שֶׁכּוּלְּהֶם כָּאן וְכוּלְּהֶם כָּאן. רִבִּי חִייָא בַּר אָדָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. וְאֶל אִשָּׁה֭ בְּנִדַּ֣ת טוּמְאָתָהּ לֹ֣א תִקְרַ֔ב לְגַלּ֖וֹת עֶרְוָתָֽהּ׃ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הִיא בַּל תִקְרַב הִיא בַּל תְגַלֶּה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

היא בל תקרב היא בל תגלה. כלומר דמשני מדמצינו גבי עונש דכתיב ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגו' והיא גלתה את מקור דמיה למדנו מכאן דהיא ג''כ בכלל הא דכתיב באזהרה לגלות ערותה ומוזהרת על בל תגלה כמו דהוא מוזהר על בל תקרב והיינו בל תקרב והיינו בל תגלה:

ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וגו'. כתיב וכלומר דר' חייא בר אדא פריך דהא לא תקרב כתיב דמשמע דלא נאמר' אזהרה אלא עליו ואכתי מנלן אזהרה עליה ואפי' אי ילפת קריבה קריבה נימא דבהדיא לאו הזהירה התורה אלא עליו מדכתי' לא תקרב והתם לא תקרבו כתיב:

מכיון דכתיב קריבה קריבה. מכיון דכתיב הכא אל כל שאר בשרו לא תקרבו וגו' וכתיב בנדה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב וגו' ילפינן קריבה קריבה וכמי שכולהם כאן וכו' כמאן דכתיבא שאר בשר בה ונכלל נדה בקרא דריש הפרשה:

הרי נדה. דאין איסור' משום קורבה דשאר בשר ולא קאי שאר בשר הכתוב בפרשה עליה ונחלקו עליה בתמיה כלומר דהא לא מצינו דנחלקו עליה למצוא דרש ממקום אחר על הנשכב אלא שניהם במשמע כשאר כל העריות:

שבכל העריות כתוב בהן שאר בשר. כלומר דשאר בשר דכתיבא בפרשת עריות איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו וגו' הא לא שייכא אלא על העריות דשאר בשר ועליהן הוא דשייך לומר דאחד השוכב ואחד הנשכב בכלל קירוב שאר בשר ועל שניהם נאמרה אזהרה וכרת בפרשה אבל זכר ובהמה אין דרכן בקירוב שאר בשר ולא הוו בכלל שאר בשר הכתוב במקרא ועל השוכב הוא דנאמרה בהדיא בפרשה אבל הנשכב לא הוי ידעינן אי לאו מהני קראי דדרשי:

מה ראה ר' ישמעאל ור' עקיבא ליחלק בזכר ובהמה. דמר דריש לה מהאי קרא לכרת ואזהרה לנשכב ומר דריש מהאי קרא ומה ראו לחלוק כאן יותר משאר כל העריות למצוא להן דרשות ממקום אחר ולא אמרינן דאחד השוכב ואחד הנשכב בכלל כדאמרינן בכל העריות:

משנה: הַמְגַדֵּף אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בְּכָל יוֹם דָּנִין אֶת הָעֵדִים בְּכִינּוּי יַכֶּה יוֹסֵה אֶת יוֹסֵה. נִגְמַר הַדִּין לֹא הָיוּ הוֹרְגִין בְּכִינּוּי אֶלָּא מוֹצִיאִין אֶת כָּל הָאָדָם לַחוּץ וּמְשַׁייְרִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן וְאוֹמֵר לוֹ אֱמוֹר מַה שֶּׁשָּׁמַעְתָּ בְּפֵרוּשׁ. וְהוּא אוֹמֵר וְהַדַּיָּנִים עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶן וְקוֹרְעִין וְלֹא מְאַחִין. וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והשלישי. אם היה כאן עד שלישי צריך גם הוא שיאמר כן:

אף אני כמוהו. שמעתי. ואינו צריך להזכיר ברכת השם בשם:

וקורעין ולא מאחין. עולמית איחוי אלכסנדרית והיא תפירה שאין הקריעה ניכרת אבל שאר תפירות מותר:

אלא מוציאין את כל האדם לחוץ. דגנאי הוא להשמיע ברכת השם לרבים:

נגמר הדין. ובאו ב''ד לומר חייב הוא לא היו יכולין להרגו על פי עדות זו ששמעו שהרי לא שמעו מפיהם אלא קללת כינוי:

בכל יום. כל זמן שהיו נושאין ונותנין בבדיקת העדים היו דנין עמהן ובודקין אותן בכינוי היאך אמר אם כך אמר יכה יוסי את יוסי והאי כינוי לאו כינוי השם קאמר אלא כלומר שהב''ד מכנין בדבריהן כאדם המקלל ותולה באחר וזהו קרי כינוי בלשון חכמים ובלשון מקרא כי לא ידעתי אכנה. ולהכי נקט יוסי את יוסי דאיכא ד' אותיות כשם בן ד' אותיות ומשום דחשבונו של יוסי בגימטריא אלהי''ם:

מתני' עד שיפרש את השם. המיוחד של ד' אותיות ואינו חייב עד שיברך השם בשם שנאמר ונוקב שם השם בנקבו שם שינקוב השם בשם:

רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁבָּא עָלֶיהָ שׁוֹגֵג. הֲרֵי הִיא נִסְקֶלֶת עַל יְדוֹ וְהוּא פָטוּר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בָּעֵי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָרַשׁ בָּהּ בַּשַּׁבָּת. הֲרֵי הוּא נִסְקַל עַל יָדָהּ וְהִיא פְטוּרָה. לֵית לָךְ אֶלָּא כְהָדָא דָּמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. כַּסְפָּ֣ם וּזְהָבָ֗ם עָשׂ֤וּ לָהֶם֙ עֲצַבִּ֔ים לְמַעַ֭ן יִכָּרֵתוּן אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לְמַעַ֭ן יִכָּרֵֽת. כְּאִינָּשׁ דָּמַר. שְׁחִיק טִימַייָא דְפַלָּן. דְּאַפִּיק בְּרֵיהּ לְעַבְדָּא בִישָׁא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לית לך אלא כהדא דאמר ר' שמואל וכו' כלומר אלא ודאי דמתני' דקתני תקלה היינו דוקא תקלה בכה''ג דאיכא תקלה וקלון ובהא הוא דצותה התורה שגם הבהמה תסקל שהיא גרמה לו וכעין דדריש רב שמואל בר יצחק דלמען יכרת כתיב לשון יחיד ומקלל הע''ז שגרמה להם כאדם המקלל ואומר ישתחקו עצמותיו של פלוני שהוא גרם לבנו שיצא לתרבות רעה וזה לא שייך אלא במזיד וה''נ דוקא במזיד אמרינן שתסקל ול''ק נמי מחרש בה בשבת דתקלה וקלון בעינן וליכא:

ר' שמעון בעי. אי אמרת דתקלה דוקא נקט הגע עצמך שאם חרש בה בשבת במזיד הרי הוא נסקל על ידה ויש כאן תקלה ואפ''ה היא ודאי פטורה:

ר' בא בר ממל בעי. אמתני' קאי דקתני לפי שבאת לאדם תקלה על ידיה לפיכך אמר הכתוב תסקל ומשמע דוקא היכא דאיכא תקלה הגע עצמך שבא עליה שוגג שכסבור מותר הוא ואין כאן תקלה ואפ''ה היא נסקלת על ידו ואע''פ שהוא פטור ועל כרחך דאקלון קפדינן שעכ''פ קלון איכא שעשה מעשה מגונה ואמאי קתני תקלה במתני':

רִבִּי חִייָה אָמַר רִבִּי יָסָא מַקְשֵׁי. תַּנִּינָן. הַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו. אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִיסָּקֵל עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית. וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו. כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד. שָׁמַעְנוּ. שׁוֹמֵעַ מִפִּי שׁוֹמֵעַ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. שְׁמָעִינָן. שׁוֹמֵעַ מִפִּי שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹמֵעַ מִפִּי שׁוֹמֵעַ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מקשי. על הא דאמרינן שומע מפי שומע צריך לקרוע והא תנינן בפרק דלעיל הכרוז יוצא לפניו וכו' על שעבר עבירה פלונית וכו' ואם מגדף הוא א''כ צריך שיאמרו זה הפלוני בירך את השם ונמצאו יהו כל השומעים צריכין לקרוע בתמיה:

שמענו שומע מפי שומע וכו'. כלומר דמשני לא שמענו אלא השומע מפי השומע הראשון אבל לא שמענו שהשומע השלישי יהא צריך לקרוע:

שמעינן. וכי שמעינן וכו' בתמיה:

רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִכָּן לַדַּייָנִים שֶׁקִיבְּלוּ עֵדוּת עוֹמְדִין שֶׁדִּינָן דִּין. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ שִׁית. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ כָּהִיא דְאָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ כָּהִיא דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שׁוֹמֵעַ מִפִּי שׁוֹמֵעַ חַייָב לִקְרוֹעַ. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. מִכָּן לָעֵד שֶׁהֵעִיד עֵדוּתוֹ הַשֵּׁינִי אוֹמֵר. אַף אֲנִי כָמוֹהוּ. וְהַשְּׁלִישִׁי אוֹמֵר. אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ שֶׁהוּא אֶחָד מִן הַקְּרָעִים שֶׁאֵינָן מִתְאָחִין. וְאַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. מִכֵּיוָן שֶׁהָיוּ יוֹדְעִין מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא שֵׂם הַמְיוּחָד שֶׁהוּא צָרִיךְ לִקְרוֹעַ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שדינן דין. שהרי הדיינין עומדין קאמר:

את ש''מ שית. מהאי דינא דמתני':

כהאי דאמר רב שמואל בר יצחק. שדנין מספק:

שומע מפי שומע. שהרי הדיינין שומעין מן העד ששמע לברכת השם:

השני אומר אף אני כמוהו. כשר אף בשאר עדות דאלו פסול הוא לא הוי קטלינן לגברא אף על גב דהכא לא אפשר בענין אחר:

מכיון שהיו יודעין. העדים משעה ראשונה וכלומר באותו שעה ששמטו היו צריכין לקרוע והלכך אינן צריכין לקרוע עכשיו:

וְאָֽמְרִין לֵיהּ. גַּדֵּף. אֶלָּא אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם אוֹתוֹ קִלֵּל. וּבוֹ קִלֵּל. וְאֵין הָעֵדִים צְרִיכִין לִקְרוֹעַ שֶׁכְּבָר קָֽרְאוּ בְשָׁעָה שֶׁשָּֽׁמְעוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואמרין ליה גדף. אמתני' פריך דקתני אמור מה ששמעת בפירוש וכי אומרין להעד שיגדף את השם:

אלא אותו השם. כלומר בפירוש דקאמר ה''ק שיאמר העד אותו השם שאמרת לפניכם והוא שם המיוחד אותו ביקר ובו בירך בשם הזה וזה בירך דעד שיברך השם בשם:

ואין העדים צריכין לקרוע. ולהכי נקט במתניתין הדיינין קורעין שאין העדים צריכין לקרוע עוד הפעם שכבר קרעו בשעה ששמעו ממנו:

רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁדָּנִין מִסָּפֵק. הֵיךְ עֲבִידָא. פְּלוֹנִי הָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. יְהֵא נִידּוֹן עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדָיו. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. וְתָֽפְשִׂין בַּר נַשָּׁא בַשּׁוּקָא וּמְבַזִּין לֵיהּ. אֶלָּא כֵינִי. פְּלוֹנִי הָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וַהֲרֵי עֵידָיו שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. יְהֵא תָפוּשׂ עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אלא כיני. אנו שומעין ממתני' אם יש עדים שהרג את הנפש אע''פ שעדיין לא חקרו ודרשו להעדים תופסין אותו עד שיבאו עדים לפני הב''ד ובודקין אותו:

ותפסין בר נשא בשוקא. בתמיה ומבזין ליה על קול בעלמא:

פלוני הרג את הנפש. קס''ד דשמעו קלא בעלמא פלוני הרג את הנפש תופסין אותו ויהא בידון אם כך היה יהא מתחייב בכך עד שיבאו עדיו ויעידו ויוגמר דינו:

היך עבידא. כלומר לענין מאי קאמרת זאת אומרת ולאיזה דין אתה רוצה ללמוד מזה:

זאת אומרת שדנין מספק. ממתני' דקתני בכל יום היו דנין בכינוי ואע''פ שעדיין לא שמעו מהעדים שהעידו על ברכת השם המיוחד היו דנין אם כך הוא ואם יאמרו העדים אח''כ כזה חייב הוא:

הלכה: הַמְגַדֵּף אֵינוֹ חַייָב כול'. אַזְהָרָה לַמְגַדֵּף מְנַיִין. אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל. כָּרֵת מְנַיִין. אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וְנָשָׂ֥א חֶטְאֽוֹ. עוֹנֶשׁ מְנַיִין. וְנוֹקֵב שֵׁם יְי מ֣וֹת יוּמָ֔ת. וּכְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. בַּדַּייָנִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִם עַל הַדַּייָנִים הוּא מַזְהִיר לֹא כָל שֶׁכֵּן עַל הַכִּינּוּיִים. אִם עַל הַכִּינּוּיִים הוּא 36b עוֹנֵשׁ כָּרֵת לֹא כָל שֶׁכֵּן עַל שֵׁם הַמְיוּחָד. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַל הַכִּינּוּיִים בְּאַזְהָרָה וְכָרֵת. עַל שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמִיתָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. עַל הַכִּינּוּיִים בְּאַזְהָרָה וְעַל שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמִיתָה וְכָרֵת. מָאן דָּמַר. עַל הַכִּינּוּיִים בְּאַזְהָרָה וְכָרֵת. אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל. וְעוֹד אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וְנָשָׂ֥א חֶטְאֽוֹ. בְּכָרֵת. וְעַל שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמִיתָה. וְנוֹקֵב שֵׁם יְי מ֣וֹת יוּמָ֔ת. וּמָאן דָּמַר. עַל הַכִּינּוּיִין בְּאַזְהָרָה. אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א תְקַלֵּ֑ל. וְעַל שֵׁם הַמְיוּחָד בְּמִיתָה וְכָרֵת. וְנוֹקֵב שֵׁם יְי מ֣וֹת יוּמָ֔ת. אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ כִּֽי יְקַלֵּ֥ל אֱלֹהָ֖יו וגו'.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ועל שם המיוחד במיתה וכרת. דכתיב ונוקב וגו' ואיש איש וגו' וקסבר דאלהיו אדלעיל על שם המיוחד הוא דקאי ונשא חטאו דבכרת ועל הכינוים באזהרה לחוד:

מאן דאמר על הכינוים אזהרה וכרת יליף לה אזהרה מאלהים לא תקלל דכתיבא אזהרה גבי כינוי ועוד יליף ליה כרת מדכתיב איש איש וגו' ונשא חטאו בכרת וכתיב אלהיו:

אם על הכינוין הרי הוא ענוש כרת. דיקלל אלהיו כתיב:

אתיא בק''ו. פלוגתא דר' ישמעאל ור''ע במכילתא פ' משפטים ושם גריס ר''ע אומר בדיינין הכתוב מדבר:

גמ' וכר' ישמעאל. ולדברי ר' ישמעאל דקאמר בדיינים הכתוב מדבר דנקראו אלהים מדכתיב ונקרב בעל הבית אל האלהים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source